תיאטרון פלייבק מיוזה
מופע אלתור רגיש בו השחקנים מעניקים פרשנות בימתית, לסיפורים אישיים.
חיינו מורכבים מסיפורים. סיפורים קטנים, גדולים, שמחים, עצובים, יומיומיים, חד פעמיים פסיפס של סיפורים הנרקם בכל יום ומתווסף לאריג הסיפורים הקיים שלנו. לכל אחד יש סיפור חיים, או לפחות אפיזודה מעניינת מחייו, ששווה מבט נוסף, כמה מאתנו אפילו חולמים בסתר שהללו יועלו על במה.... מסתבר שחלומות האלה יכולים להתגשם!
תיאטרון פלייבק מיוזה מתחיל בסיפור אישי, ומסתיים במופע מאולתר ורגיש בו השחקנים רואים בין השורות ומעניקים פרשנות בימתית לרגעים מהחיים של המספר.
המספר הוא מתנדב מהקהל, והוא יכול לספר כל אנקדוטה מחייו: שגרתית או מסעירה, מצחיקה או עצובה. השחקנים משתמשים באיכויות אישיות של משחק, יצירתיות ואימפרוביזציה, כמו גם באיכויות קבוצתיות של אמון, הקשבה ועבודת צוות.
הסיפור קורם עור וגידים לעיני הקהל והופך באופן מיידי לשיקופים דרמטיים, מרגשים ונוגעים.
תיאטרון פלייבק מיוזה הוא חוויה יוצאת דופן לכל המשתתפים - לקהל, למספר, למנחה ולשחקנים, אשר לומדים ביחד להקשיב גם למילים וגם בין השורות, גם לתוכן וגם למנגינה. יש קסם בפלייבק, והקסם הזה ממלא את הבמה ברגעים עצובים, מצחיקים, מעוררי מחשבה ומפתיעים. הרגעים האלה הם תמיד חד פעמיים - אין שני מופעי פלייבק זהים, בדיוק כמו שאין שני סיפורים זהים.
לא מדובר כאן על המחזת הסיפור כלשונו, או על נאמנות לפרטים הקטנים, אלא על נאמנות לרוח הסיפור, לגרעין. השחקנים משתמשים בסיפור כבחומר גלם, מאלתרים סצנות, מחיים דימויים ומעבדים תמונות ורגשות העולים מהסיפור הספציפי, הבסיס הבלתי מעורער ליצירה הדרמטית הינו הרגישות והכבוד למספר ולסיפור
ערך מוסף רגשי ועמוק - תיאטרון פלייבק בין השורות מעלה על פני השטח דאגות נסתרות, וחושף נושאים לוחצים או מטרידים, חוגג הצלחות, ונותן הכרה פומבית להישגים אישיים. ההתרחשות הבימתית מעניקה למספר את מידת הריחוק הנחוצה כדי לבחון את הסיפור שלו מנקודת מבט של מתבונן מבחוץ, להגיע לסוג מסוים של קתרזיס, ולקבל זווית ראיה חדשה על הסיפור.
חשוב להדגיש, שב תיאטרון פלייבק, בשונה מפסיכודרמה, המספר איננו משחק את סיפורו. הסיפור שסיפר ישמש את השחקנים כתסריט או כחומר גלם ליצירה, בעוד הוא יישב ויצפה מהצד בסיפורו שהתעורר לחיים. תיאטרון פלייבק הוא כלי חוויתי ואמנותי, להבדיל מהפסיכודרמה שהיא כלי טיפולי ומשמשת בעיקר לפסיכותרפיה.
המקורות
תיאטרון פלייבק נוצר בשנת 1975 בעמק הדסון בניו-יורק ע"י ג'ונתן פוקס שהיה תלמידו של מורנו, קהילת תיאטרון פלייבק העולמית מונה מעל ל 300 קבוצות ב 30 מדינות.
תיאטרון פלייבק מיוזה זה יצירה משותפת של השחקנים והקהל
מופע אלתור רגיש בו השחקנים מעניקים פרשנות בימתית, לסיפורים אישיים.
חיינו מורכבים מסיפורים. סיפורים קטנים, גדולים, שמחים, עצובים, יומיומיים, חד פעמיים פסיפס של סיפורים הנרקם בכל יום ומתווסף לאריג הסיפורים הקיים שלנו. לכל אחד יש סיפור חיים, או לפחות אפיזודה מעניינת מחייו, ששווה מבט נוסף, כמה מאתנו אפילו חולמים בסתר שהללו יועלו על במה.... מסתבר שחלומות האלה יכולים להתגשם!
תיאטרון פלייבק מיוזה מתחיל בסיפור אישי, ומסתיים במופע מאולתר ורגיש בו השחקנים רואים בין השורות ומעניקים פרשנות בימתית לרגעים מהחיים של המספר.
המספר הוא מתנדב מהקהל, והוא יכול לספר כל אנקדוטה מחייו: שגרתית או מסעירה, מצחיקה או עצובה. השחקנים משתמשים באיכויות אישיות של משחק, יצירתיות ואימפרוביזציה, כמו גם באיכויות קבוצתיות של אמון, הקשבה ועבודת צוות.
הסיפור קורם עור וגידים לעיני הקהל והופך באופן מיידי לשיקופים דרמטיים, מרגשים ונוגעים.
תיאטרון פלייבק מיוזה הוא חוויה יוצאת דופן לכל המשתתפים - לקהל, למספר, למנחה ולשחקנים, אשר לומדים ביחד להקשיב גם למילים וגם בין השורות, גם לתוכן וגם למנגינה. יש קסם בפלייבק, והקסם הזה ממלא את הבמה ברגעים עצובים, מצחיקים, מעוררי מחשבה ומפתיעים. הרגעים האלה הם תמיד חד פעמיים - אין שני מופעי פלייבק זהים, בדיוק כמו שאין שני סיפורים זהים.
לא מדובר כאן על המחזת הסיפור כלשונו, או על נאמנות לפרטים הקטנים, אלא על נאמנות לרוח הסיפור, לגרעין. השחקנים משתמשים בסיפור כבחומר גלם, מאלתרים סצנות, מחיים דימויים ומעבדים תמונות ורגשות העולים מהסיפור הספציפי, הבסיס הבלתי מעורער ליצירה הדרמטית הינו הרגישות והכבוד למספר ולסיפור
ערך מוסף רגשי ועמוק - תיאטרון פלייבק בין השורות מעלה על פני השטח דאגות נסתרות, וחושף נושאים לוחצים או מטרידים, חוגג הצלחות, ונותן הכרה פומבית להישגים אישיים. ההתרחשות הבימתית מעניקה למספר את מידת הריחוק הנחוצה כדי לבחון את הסיפור שלו מנקודת מבט של מתבונן מבחוץ, להגיע לסוג מסוים של קתרזיס, ולקבל זווית ראיה חדשה על הסיפור.
חשוב להדגיש, שב תיאטרון פלייבק, בשונה מפסיכודרמה, המספר איננו משחק את סיפורו. הסיפור שסיפר ישמש את השחקנים כתסריט או כחומר גלם ליצירה, בעוד הוא יישב ויצפה מהצד בסיפורו שהתעורר לחיים. תיאטרון פלייבק הוא כלי חוויתי ואמנותי, להבדיל מהפסיכודרמה שהיא כלי טיפולי ומשמשת בעיקר לפסיכותרפיה.
המקורות
תיאטרון פלייבק נוצר בשנת 1975 בעמק הדסון בניו-יורק ע"י ג'ונתן פוקס שהיה תלמידו של מורנו, קהילת תיאטרון פלייבק העולמית מונה מעל ל 300 קבוצות ב 30 מדינות.
תיאטרון פלייבק מיוזה זה יצירה משותפת של השחקנים והקהל
יורם חן
מנחה ושחקן פלייבק מעל ל 10 שנים, משנת 2008 ,בעל תואר שני במנהל עסקים
מייסד תיאטרון פלייבק מיוזיקל - מיוזה
http://www.playback-muse.com/
מנחה ושחקן פלייבק מעל ל 10 שנים, משנת 2008 ,בעל תואר שני במנהל עסקים
מייסד תיאטרון פלייבק מיוזיקל - מיוזה
http://www.playback-muse.com/